האקולוגיה של הזנות - על הבית והרחוב כמרחבים פליליים/מפלילים
נטלי פרוסט [02.09.2010]
הטקסט שלפניכם/ן מופיע בגיליון מס' 2 של מגזין "מיס.יוז" (Ms.Use), המופץ בימים אלה בחנויות הספרים. המגזין עוסק במיניות - נושא שלא נהוג לפנות לו את כל הבמה - על הקשריה הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים, באמצעות טקסטים ועבודות אמנות. נושאו של הגיליון הנוכחי הוא הקשר בין סקס לאקולוגיה: דיון בטבעי מול הרציונלי, צילום "גבעת הקונדומים" בתל ברוך, סיפור קצר על סחר בנשים, פרויקט של פורנו קוסמי ועוד (העוקץ)
לפני שנתיים סיפרה לי אשה שעבדה כזונה באזור התחנה המרכזית, שלקוחותיה הם בעיקר גברים מבוססים שמחפשים מין מלוכלך. לדבריה אז, הם תפשו את המין שהציעה כמלוכלך כיוון שהיתה נרקומנית, עבדה ברחוב וגבתה מחיר נמוך בעבור שירותיה. מסיפורים שסיפרה לאדם שלישי ששתינו הכרנו נודע לי גם שחוותה התעללות מינית בילדותה. אינני יודעת מה עלה בגורלה ואם הצליחה להשתקם ולעזוב את הזנות, כפי שרצתה.
אם הייתי מורה באוניברסיטה, או אחראי על תוכניות לימודים בבתי הספר, בודאי הייתי מכניס לרשימות הקריאה (אותו "סילבוס" מושמץ העומד לאחרונה לבחינה ופיקוח) מאמר אחד חשוב, מזעזע, קורע לב, ומערער אמיתות וגירסאות הסטוריות ציוניות מקובלות. המאמר הזה עוסק בפרשה עלומה למדי, שהתרחשה בשנות החמישים, של כפיית חינוך חילוני על מתיישבים חקלאיים תימניים במושב עמקא שבגליל. הפרשה - שהסתיימה בגירוש אכזרי של 20 משפחות מן המושב, תחת חסות המדינה, המפלגה השלטת וזרועותיה הארגוניות הארוכות וחסרות הרחמים (ממש כמו במושב "תוחלת", שתושביו התימנים נעקרו, וקרקעותיהם נגזלו והועברו לכפר חב"ד, בסיוע פעיל של נשיא המדינה דאז שז"ר!) – כללה במהלך המאבק אמצעי כפייה כהרעבה שיטתית ומניעת טיפול רפואי מהמתנגדים לחינוך החילוני, שימוש באנשי צבא ואיומים בנשק וברצח, יריות באוויר, מניעת חשמל, שלילת עבודה ושכר, אלימות גופנית קשה ובכללה גרירה בכוח של מורים ואנשי דת נשואי פנים ("כמו שגוררים נבלה אחרי סוס"), הפרה בוטה של חוק חינוך חובה, ושקרים גסים ומתוכננים של שרים (ונכבדים אחרים בני המיגזר האשכנזי) במליאת הכנסת וועדותיה (וככל הנראה גם של ראש הממשלה, אחד בן גוריון, בכבודו ובעצמו).
ביום רביעי הקרוב ינהרו ארכיאולוגים, אנשי מדע, פקידים ומכובדים שונים לאתר עיר דוד כדי להשתתף בכנס הארכיאולוגי השנתי שמארגנת עמותת הימין הקיצוני אלע"ד, דרך אחת משלוחותיה. הם יסיירו במקום, יאזינו להרצאות, ישתתפו בדיונים וישתו קפה בהפסקות. אבל הם יעשו עוד משהו; הם יטהרו - בממלכתיות שלהם, בסמכותם המדעית - שרץ התנחלותי ומסוכן שראוי היה לו להישאר מוקע.
האם מערכת החינוך צריכה להתנהל
על פי עקרונות של ניהול עסק ועקרונות שוק? האם מערכת החינוך צריכה לקדש בחירה, אחריויות,
בחינות ידע מתמידות, ושכר מורים הקשור לביצועי תלמידים? לכאורה, נראה שהתשובה לכל
זה צריכה להיות כן, כן ועוד פעם כן. אלא שעיון מעמיק יותר במערכת החינוך בארה"ב
שאמצה את כל אלה מגלה שגם עקרונות שנראים על פניהם סבירים תוצאתם מזיקה עד כדי הרס
מערכת החינוך הציבורי. כיון שחלק ניכר מהרפורמות להצלת המערכת הישראלית נסמכות על
העקרונות ודרך החשיבה בארה"ב חשוב לדון בכך.
פתיחת שנת הלימודים מהווה הזדמנות לצפות מקרוב בחוליי המערכת, העונה בה נחשפים העוולות האטימות והשרירות. אחרי החגים יחזרו הלימודים למסלולם והעוולות יהפכו לשגרה. האתר הזה הוא כנראה מספיק ותיק, אחת הראיות לכך היא שמעשי נבלה שדיווחנו עליהם לפני שנים חוזרים על עצמם. לפני שש שנים כתבנו כאן, בעקבות כתבה של העיתונאי אור קשתי בערוץ 10, על דוד חרותי מנהל בית ספר תיכון "בן צבי" בגבעתיים שחזונו החינוכי הדארויניסטי מתמצה בסלקציה חינוכית באמצעות הנשרת תלמידים "חלשים". בכתבה סיפר קשתי על החלטתו של מר חירותי לגרום לשישה עשר תלמידי יא' לעזוב את בית הספר. סילוק "התפוחים הרקובים" היא שיטה נפוצה במערכת החינוך להקפצת סטטיסטיקת ההצלחה של בית הספר, והפדגוג חירותי פיתח מומחיות בתחום זה.
אני פותח את אתר "גלובס" ובכותרת הראשית המרעישה בעמוד הבית, שאליה צמוד מלבן אדום המכריז "לפני כולם", שמטרתו להביא לידיעת הקוראים שמדובר בסקופ עיתונאי בלעדי של האתר, כתוב - דני גילרמן: "העלאת התמלוגים הרסנית לתדמית ישראל; זה ייתפס כהטלת קנס וענישה נגד נובל אנרג'י". הקורא התמים של הכותרת הזו עשוי לחשוב שמדובר בחוות דעת של אדם חסר פניות, דיפלומט מקצועי שבתפקידו האחרון, כפי שמצוין בכותרת המשנה, שירת כשגריר ישראל באו"ם. דני גילרמן שהגיש נייר עמדה בן שלשה עמודים מיוזמתו לועדת ששינסקי - הוועדה הדנה בשאלת האם להעלות את התמלוגים שמשלמות חברתו הגז הטבעי למדינה – מזהיר מהקטסטרופה המדינית, המשפטית והכלכלית שעלולה להתרחש אם חלילה תמליץ הוועדה על העלאת התמלוגים.
"כל הרחובות ההם שכבשנו אז / הכל נגמר, לא נשאר מהם דבר" (מתוך "חי טוב")
"קוץ ברוח" של שלום גד הינו אלבום שמטהר, מרכך ומזכך את הנשמה רחוק ממקסמי השווא של התרבות כאן בישראל/פלסטין. הצליל של הנשמה מתאדה מהים ועוסק בכביסה היומיומית של הדחוי והמוקצה מחמת מיאוס של הנפש.זהו מפגן ייחודי של פזמונאות מינורית.
"קוץ ברוח" מגלה לנו את מצב רוחו של אותו דור שנולד בשנות השישים. הוא כמעט חי טוב, אבל כמעט. הוא לא מאמין לרומנטיקה ובכל זאת נענה לה במבט מפוכח. הוא מנהל דיאלוג עם היצר הרע. ואולי היצר הרע קשור לעובדה שחלקים גדולים מאותו דור מצויים במעמד הבינוני המתרסק אט אט לתוך מרקם האוכלוסיות המוחלשות.
ידיעות על הון שמחפש אפיקי השקעה בישראל נחשבות בעיתונות המרכזית באופן לכאורה מובן מאליו לבשורה טובה. המדיניות של ממשלת ישראל כמו גם של ממשלות רבות אחרות מבוססת על התקווה למשוך השקעות הון. מצד שני הטיפוח של בעלי הון מקומיים וריפודם בהטבות מהטבות שונות, מוצדק פעמים רבות באמצעות הפחדה מפני"בריחת ההון" לחו"ל. השקעות בישראל צפויות בתיאוריה "לייצר" מקומות עבודה למבקשי עבודה מקומיים, כאשר בין השאר יש בזה משום הודאה בכך שההשמצה הרווחת כאילו מבקשי העבודה המקומיים הם בטלנים שלא רוצים לעבוד אינה נכונה.לשם משיכת ההון מחד והשארתו בישראל מאידך, המדינה מוותרת על מסים, מעניקה מענקים וכל מה שצריך - ובלבד שההון יושקע בגבולות ישראל. אולם במקרים רבים מספור השקעות הון שעניינן הוא עשיית רווחים פיננסיים מהירים ככל האפשר מביאים אתם צרות בצרורות.
לפני כחודשים הובא לידיעתנו שיצרן ויצואן היינות הגדול במדינה, "יקבי כרמל", לוחץ לכאורה על מגדלי ענבים מהתנחלויות דרום הר-חברון למכור לו ענבים באופן בלעדי ובכך לפגוע ביקבים המקומיים. כדי למנוע "לזות שפתיים" כנראה ולהינצל מחרם על מוצרי ההתנחלויות, כרמל עושים זאת בחשאי ובחשיכה.החלטנו, כמה פעילי תעאיוש מירושלים, לבדוק לעומק אם אכן יש אמת בידיעה. לפני כעשרה ימים, בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט, קיבלנו ידיעות שמתקיים בציר בכרמי התנחלות סוסיא. יצאנו לאזור, הסתובבנו שעות אך לא מצאנו זכר לבציר. יחד עם זאת, נסיעה זו לא היתה לחינם, נכנסנו לתחומי הקו הירוק והמשכנו לכיוון תל ערד. פנינו שמאלה ל"גד"ש הר חברון" - מתחם המשמש אגודה שיתופית של סוסיא, מעון ויתיר לטיפול בגידולי השדה שלהן. במתחם ראינו גם את "יקב יתיר" שהוא אחד מיקבי כרמל. הדבר חיזק את הסברה שיקב זה קולט ענבים מהתנחלויות דרום הר-חברון, אך עדיין לא היתה בידנו הוכחה.
הערה: פרסום המאמרים והתגובות באתר זה הוא על אחריות הכותבים בלבד. אף נעשה מאמץ לקיים שיח פתוח, הוגן וענייני ולמנוע פרסום תכנים פוגעניים, בלתי הולמים או שאינם חוקיים, אין מנהלי האתר אחראים לאמור בהם.
ההפגנה אתמול בסילוואן, אל מול כנס הארכיאולוגיה של עמותת המתנחלים אלע"ד, נגמרה בפציעות ובמעצרים. כמו תמיד, אפשר לסמוך על משטרת ישראל שתבצע את עבודתה נאמנה
