מה קורה להומניזם ולאוניברסליזם – ערכי הליבה של תנועת זכויות האדם – מול פרספקטיבת יחסי הכוח והדיכוי בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז שבעה באוקטובר? איך מושפעת מכך עבודת הארגונים המקומיים והעולמיים?
מתי החלטנו לכבות את היהלום הכחול הפועם של השכל הישר? את הדיאלוגיזם המנצח שהשתייף והשתבח משך שני מילניומים? את מה שהבטיח קיום יהודי, שרידות ושגשוג בתקופה ארוכה פי 20 ממשך הקיום העברי המתחדש בארץ, בלי צבא, בלי פצצות טונה ובלי דימונה?
סיפורה של מחאה על חורשה שהיא מרחב אורבני של “בין לבין”, ועל משמעויות של התנגדות תושבים ושיתוף ציבור. איך ומה אפשר להקיש ממקרה מקומי על מחאות נרחבות יותר?
היא שהתה שנה במעצר בית והצליחה להימלט בחשאי מרוסיה לגרמניה. לכבוד חג החירות, ובמלאות שנה להצהרה שנשאה אלה גוטניקובה בבית המשפט במוסקבה, אנו מביאות את הגרסה העברית לדבריה
תוך זמן קצרצר, אחרי הבחירות בנובמבר, כתבה ארנה קזין את המסה “איך להתנגד”. השבוע ראה הספר אור, והיא מספרת על תהליך הכתיבה ועל הציפייה לשיחה ולפעולות שיתחוללו בעקבותיו
כששולה קשת שנעצרה אתמול בהפגנה נגד הפורטל המתוכנן בשדרות הר ציון מוחה נגד הבריונות של נת”ע, היא חושבת על המטורף עם פטיש האוויר מסרטו הנודע של קישון. התכנון לקוי, והמימוש יכלול מפגעי זיהום ורעש ויבתר את החצר האחורית של תל אביב לשניים. ואיפה מירב מיכאלי?
בציפייה לדוח חדש של משרד הבריאות ובהכרה בתמורות המשמעותיות שחלו בשנים האחרונות, תתקיים מחר עצרת ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, תחת הכותרת: הכרה, צדק, ריפוי – לא פחות!
את המלחמה בעזה יש לראות כמחאה לגיטימית של הדרום הגלובלי בשלטון היהודי-ישראלי-אשכנזי. על כן, עלינו לבנות היסטוריוגרפיה של סולידריות בין מחאות שונות שבין הירדן לים, ולהכיר בלגיטימיות של חמאס